תשוקות און-הולד ועדכונים מהשטח
29 11 2007הפנאי הרגשי הביא בעקבותיו שקט בחזיתות מסויימות. המשיקים אלי מאוזנים למדי כרגע, ומעבר ל numbness קליל אך שגרתי בקצות האצבעות, אין כל חדש תחת השמיכות.
אני שומעת את החשק להרפתקאות מדגדג ומגרגר חרישית בתוככי הבטן, אבל זה הזמן להוכיח איפוק ולהמתין בסבלנות עד סף הבלתי נסבל, עד שאת הקרקורים יוכלו לשמוע השכנים. אני צריכה להנות מהשקט הזה, כל עוד הוא כאן.
אתר חדש ומרגש התווסף לרשימת המועדפים שלי – SeeqPod. סיקפוד הוא מנוע חיפוש מוזיקה, המאפשר גישה למאות אלפי שירים בלייב סטימינג איכותי וזמין בכל מקום. בלי לחכות, בלי להעתיק, בלי להעביר דיסקים, בלי הגבלות גישה מחוץ לארצות הברית – מוזיקה כאן ועכשיו (כמו שאני אוהבת).
לאתר ממשק משתמש המוכיח שיש עדיין גופים בעולם שמבינים איך נראה GUI שלם, טבעי ונכון. חווית השימוש באתר מעוררת אנחות התפעלות קלות, כשבזה אחר זה, מתגלים כל הפיצ’רים שרק יכולתי לרצות מאתר כזה. אחרי יממה של שימוש באתר, המסקנה היא אחת: אני לא מבינה איך חייתי את חיי בלי סיקפוד קודם.
וכדי לענות לספקנים שבקהל על השאלה האם זה חוקי? כמובן שלא, אבל עם התחכמות:
Like any other search engine such as Google, SeeqPod crawls, indexes, searches and displays search results. Similarly, like any other search engine SeeqPod allows anyone to submit a URL to be crawled and indexed
כך שאתם יכולים להוסיף אותו למועדפים שלכם, בלי לדאוג שהוא יעלם מהאופק בזמן הקרוב.
אני לא אחת שמוחה על אי-צדקים חברתיים. הקפיטליזם, והאדישות הנלווית, נטעו בי שורש יציב, ורוב המאבקים חולפים לידי מבלי שכלל אשים לב. אבל דווקא אתמול תוך רפרוף על The Marker (כחלק ממגמת ההשכלה הכלכלית שלי), נתקלתי בקטע שהוציא אותי משלוותי (הקטע המקושר אינו הקטע המלא שהופיע בעיתון, אבל הוא מעביר את המסר) תחת הכותרת הבאה:
“מחירי המים מתייקרים, פרט לבתיה”ח, למקוואות ובתי המרחץ“
או בהרחבה מתוך “מתווה תלת שנתי ודרישות משרד הבריאות לשנת התקציב 2007″:
“יישום תכניות משרד הבריאות לשנת 2007 ולשנים הקרובות נדרשים שינויים תקציביים ושינויים מבניים פנימיים. מלבד שינויים אלו נדרשים מספר שינויי חקיקה המפורטים להלן:
• יישום תכנית האשפוז הכוללת
• ניהול בתי החולים על ידי חברות מנהלות
……
• התאמת מחירי המים לבתי החולים למחירי המים למקוואות”
כמות משאבי המים העומדת לרשות המדינה קטנה, ובהתאם לכך אחוז המים המותפלים בברזים של כולנו עולה בהתמדה, בשאיפה לכחמישים אחוזים בעוד מספר שנים. התפלת מים היא עסק יקר, המערב לא רק הקמת תשתיות אלא גם אנרגיה רבה, כך שברור לי מדוע אין מנוס מהעלאת מחירי המים. נותר לי רק לתהות – מדוע מקוואות, השייכים לציבור מאוד מסויים בחברה הישראלית, שגם נוטה לתרום לשוק ולחברה פחות מרבים וטובים אחרים, צריכים לקבל את אותה ההנחה כפי שמקבלים בתי החולים, השייכים ומסייעים לכולם?
אין לי בעיה לשלם על הרבה דברים: על סלילת כבישים למרות שאין לי רכב, על ביטוח בריאות לחלשים ולנזקקים למרות שאני בריאה (טפו טפו טפו), על חינוך למרות שאין לי ילדים, על הבטחון למרות שיכולתי לעזוב לארץ אחרת – אבל אני חושבת שאין זה מן הראוי שאני אשלם על זה שאישה רנדומאלית תוכל להשתכשך במים קרירים אחרי המחזור, רק כדי שתהיה ‘טהורה’ מספיק כדי שבעלה יוכל להביא בה. סביר, לא?
בשעה טובה ומוצלחת נוספתי לגרייפס של הגמל. מלבד השם המדליק, האתר גם חביב מאוד ומכיל אסופה מוצלחת של תכנים בתוך מעטפת חיננית. בהחלט תוספת בריאה לריסוסים השגרתיים שלי (ושלכם).
אני מדמיינת עורות על גבי עורות, אצבעות מול אצבעות, טריפה ושביעה ורעב ותאווה נהדרת לבשר. אני בלתי נלאית ואני רצה בין העצים והענפים הממהרים לחתוך בעורי הלבן בחשיפותו. יש בי תשוקה להיות זאב וצייד. זהירות, אני משחרת לטרף.
קטגוריות : אקטואליה, טכנולוגיה, תשוקה





