סדקים קטנטנים
5 11 2008סדקים קטנטנים פושטים באהבה הענקית הזאת שלנו, המטורפת, והנה אני כאן, בצהרי היום מול החלון, מזילה דמעות מבלי שאיש רואה
זה עדיין לא הזמן להתחיל לחזור לכתוב אותי, אבל אני רואה את המילים ממלאות את מקומן של הדמעות ומתחילות לגלוש .
קטגוריות : Uncategorized





